<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת שופטים</h1>
<h2>דף יט:</h2>
שופטים ושוטרים [דברים ט"ז]. מוסב למעלה כברכת ד' אלקיך אשר נתן לך, ובזכות מה נתן לך, בזכות הדינים והמשפטים. וזהו שאמר הכתוב (משלי כ"ט ד') מלך במשפט יעמיד ארץ, מלכה של תורה בזכות הרגיל בדין לעשות מעמיד הארץ, ואיש תרומות יהרסנה, פי' אדם המרים עצמו מלעשות דין, ועושה עצמו כתרומה שהיא אסורה לזרים, ומונע מלהיות דיין, ואומר שלום עליך נפשי יהרסנה. לפי שמא אם ימנע התלמיד חכם מלהיות דיין, יושיבו עם הארץ בדין ויקלקל הדין. ומעשה בר' אליעזר הגדול כשנפטר מן העולם, ונכנס בן אחותו אצלו ומצאו שהוא בוכה, אמר ליה כלום יש בתורה שלא קיימת, קיימת תורה, קיימת מצות, למדת ולימדת, ומידה גדולה הוא כך שלא קבלת עליך שררה לישב בדין, אמר ליה ועל זה אני בוכה שעתיד אני ליתן דין וחשבון שהייתי יכול להיות דיין והרשלתי עצמי לעשות דין בישראל, הוי איש תרומות יהרסנה. מכאן פסק שהוא מצוה לתלמיד חכם להשתדל בדין ולהיות דיין, ועונש עליו אם ימאן ומסלק עצמו מן הדין.
<h2>דף נב.</h2>
פירוש לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח [דברים ט"ז]. פסק זו אזהרה [שלא] לנטוע אשירה בכל מקום, ופסק זו אזהרה שלא ליטע שום אילן במקדש ולא בעזרה בין אילן סרק בין אילן מאכל, וקרי ביה לא תיטע לך אשירה, כל עץ אצל מזבח, וקאי אצל מזבח אכל עץ, אך אשרה קאי אלא תטע לך ובכל מקום.
ד"א לא תטע לך אשירה [דברים ט"ז] בגמרא וכן פסק כל המעמיד דיין עם הארץ לוקה, שנא' שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשירה וגו'. ד"א מכאן פסק כל המעמיד תלמיד שאינו הגון לוקה משום לא תטע לך וגו' שבית המדרש הוא כמזבח ומכפר על לומדיה, ומעמיד תלמיד שאינו הגון הרי הוא כאשירה.
